היפנוזה רגרסיבית

היפנוזה רגרסיבית (ידועה גם כרגרסיה היפנוטית או רגרסיה לגלגולים קודמים) היא טכניקה טיפולית המשלבת היפנוזה במטרה לגשת לזיכרונות מודחקים או טראומטיים מהילדות (רגרסיית גיל) או, על פי האמונה הרווחת בקרב מטפלים מסוימים, לחוויות מגלגולים קודמים (רגרסיה בין-חיימית). השיטה שנויה במחלוקת מבחינה מדעית ונחשבת לפסאודו-מדע על ידי הקהילה הפסיכולוגית והרפואית המרכזית, אך היא זוכה לפופולריות ככלי טיפולי אלטרנטיבי ולאמצעי לחיפוש רוחני.

הגדרה

היפנוזה רגרסיבית היא תהליך בו אדם מונחה, במצב של טרנס היפנוטי, לחזור אחורה בזמן אל אירועים מוקדמים יותר בחייו הנוכחיים או, לפי הגישה הטרנספרסונלית, אל תקופות שלפני הלידה. המטרה המוצהרת היא לחשוף את שורשי בעיות נפשיות, פיזיולוגיות או התנהגותיות בהווה, שלפי התאוריה נובעות מחוויות טראומטיות שלא עובדו. בעוד שרגרסיה לגיל צעיר יותר בחיים הנוכחיים מקובלת במידה מסוימת בטיפול היפנוטי קונבנציונלי, הרעיון של רגרסיה לחיים שלפני הלידה קשור לאמונות בגלגול נשמות ובריפוי בין-חיימי, ואינו נתמך בראיות אמפיריות.

היסטוריה והתפתחות

שורשי השימוש בהיפנוזה לחקירת העבר מגיעים למאה ה-19 עם עבודתו של ז'אן-מרטן שארקו ופירנצה מזמר. אך הפריצה של הנושא לתודעה הציבורית העולמית, ובהמשך לישראל, קשורה בכמה דמויות מפתח:

מורי ברנשטיין (Morey Bernstein): הסופר וההיפנותרפיסט האמריקאי, אשר ספרו מ-1956 "בחיפוש אחר ברידטי מרפי" (The Search for Bridey Murphy) הפך לרב-מכר עולמי. הספר תיעד כביכול את סיפורן של גלגולים קודמים של אישה אמריקאית בשם וירג'יניה טיג, תחת ההיפנוזה. הספר תורגם לעברית ותרם להפצת הרעיון גם בקרב קוראים ישראלים.

בריאן וייס (Brian L. Weiss): הפסיכיאטר האמריקאי, בעל תואר מאוניברסיטת ייל, הפך לדמות המשפיעה ביותר בתחום עם פרסום ספרו "ריפוי בגלגולים קודמים" (Many Lives, Many Masters) ב-1988. סיפורו על הטיפול במטופלת "קתרין", שלטענתו חשפה גלגולים קודמים רבים שהביאו לריפוי תסמיניה, נתן לגיטימציה אקדמית כביכול לתחום. ספריו של וייס תורגמו לעברית ונפוצים מאוד בישראל.

מייקל ניוטון (Michael Newton): ההיפנותרפיסט האמריקאי טען כי פיתח שיטה לגשת ל"חיים בין החיים" (Life Between Lives - LBL), כלומר למצב התודעה של הנשמה בין גלגול אחד למשנהו. ספריו, כמו "מסע הנשמות" (Journey of Souls), הציעו מפה מורכבת של העולם הרוחני והשפיעו על גישה טיפולית המתמקדת ב"תכנון" הגלגול הנוכחי.

דולורס קנון (Dolores Cannon): ההיפנותרפיסטית האמריקאיה, שפיתחה שיטת "היפנוזה רגרסיבית קוונטית". קנון טענה כי באמצעות היפנוזה עמוקה במיוחד ניתן לתקשר עם ישויות תבוניות גבוהות יותר ולקבל מידע על ההיסטוריה של האנושות ועל העתיד. ספריה, שתורגמו חלקית לעברית, פופולריים בחוגים העוסקים בתקשור וברוחניות חדשה בישראל.

מתודולוגיה

מפגש טיפולי טיפוסי של היפנוזה רגרסיבית מתחיל בראיון מקדים ובהסבר על התהליך. לאחר מכן, המטפל מנחה את המטופל להירגע ולהיכנס למצב של טרנס היפנוטי קל, לרוב באמצעות הרפיה מודרכת ודמיון מודרך. בהדרגה, המטפל מבקש מהמטופל לחזור אחורה בזמן – תחילה לזיכרונות ילדות מוקדמים, ולאחר מכן, אם המטופל מגלה נכונות ואם זה חלק מהגישה הטיפולית, לזמן שלפני הלידה. המטופל מתבקש לתאר חוויות, רגשות, דמויות ופרטים. המטפל עשוי לשאול שאלות מנחות. בסיום, המטופל מוחזר בהדרגה להווה ומתבקש לשתף בחוויותיו. הטיפול משלב לרוב פרשנות של החוויות ועיבוד שלהן בהקשר לבעיות הנוכחיות.

סוגים של היפנוזה רגרסיבית

רגרסיית גיל (Age Regression): חזרה לשלבים מוקדמים יותר בחיים הנוכחיים (ילדות, ינקות) על מנת לאתר ולעבד זיכרונות טראומטיים מודחקים. זהו כלי מקובל יותר בהיפנותרפיה הקלינית המסורתית.
רגרסיה בין-חיימית (Past Life Regression - PLR): חזרה, כביכול, לחיים שלפני החיים הנוכחיים, במטרה לאתר את שורשי הבעיות הנוכחיות בגלגולים קודמים.
רגרסיה לחיים בין החיים (Life Between Lives - LBL): שיטה שפיתח מייקל ניוטון, המתמקדת בחווית הנשמה בתקופה שבין הגלגולים, במטרה להבין את "תכנית הנשמה", הלקחים שנועדה ללמוד ואת יחסיה עם נשמות אחרות.

פרספקטיבה מדעית

הקהילה המדעית והפסיכולוגית הממוסדת דוחה באופן גורף את הטענות בדבר גישה לגלגולים קודמים באמצעות היפנוזה. האגודה הפסיכולוגית האמריקאית והאיגוד הרפואי הישראלי אינם מכירים בהיפנוזה רגרסיבית בין-חיימית כשיטת טיפול תקפה. הביקורת העיקרית מתמקדת בנקודות הבאות:

היתכנות מדעית: אין כל ראיה אמפירית לקיומם של גלגולי נשמות או ליכולת לגשת אליהם.
סוגסטיה והיזון חוזר: במצב היפנוטי, המטופל רגיש מאוד לסוגסטיות של המטפל. שאלות מנחות, אמונות משותפות וציפיות יכולות ליצור באופן לא מודע "זיכרונות" או נרטיבים מורכבים שאינם אמיתיים.
זיכרונות שווא: מחקרים רבים הוכיחו כי ניתן ליצור זיכרונות מפורטים ומשכנעים של אירועים שלא התרחשו מעולם, במיוחד בהקשר של היפנוזה.
תופעת הידע השגוי: מטופלים מדווחים לעיתים על פרטים היסטוריים מדויקים מתקופות קדומות, אך מחקרים הראו כי מידע זה לרוב נגיש להם באופן תת-מודע דרך ספרים, סרטים או תרבות פופולרית, ולא מהווה הוכחה לחוויה אותנטית.
סיכונים: חשש מיצירת זיכרונות טראומטיים כוזבים או מחיזוק אמונות דלוזיוניות.

מחקר גלגול הנשמות

לצד הביקורת המדעית, קיימים חוקרים המנסים לבחון את תופעת גלגול הנשמות בכלים אמפיריים. הדמות הבולטת ביותר היא ד"ר איאן סטיבנסון, פסיכיאטר מאוניברסיטת וירג'יניה, אשר אסף במשך עשרות שנים אלפי מקרים של ילדים הטוענים לזיכרונות ספונטניים מגלגולים קודמים, בעיקר מתרבויות בהן האמונה בגלגול נשמות נפוצה. חלק מהמקרים כללו פרטים ספציפיים שניתן היה לאמת לכאורה. עבודתו שנויה במחלוקת עזה, ומבקריה טוענים לשיטות מחקר לקויות, הטיית בחירה והשפעה תרבותית. בישראל, הנושא נחקר מעט מאוד במסגרת אקדמית פורמלית.

היפנוזה רגרסיבית בישראל

בישראל פועלים עשרות מטפלים המציעים שירותי היפנוזה רגרסיבית, חלקם בעלי רקע בהיפנותרפיה קלינית מוכרת וחלקם ממגזר הרפואה המשלימה והרוחניות. ניתן למצוא קורסים והכשרות בתחום, שאינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. האמונה בגלגול נשמות נפוצה בחלקים מהחברה הישראלית, במיוחד בקרב ציבורים המזוהים עם רוחניות עכשווית (ניו אייג'), ובמידה מסוימת גם בהקשר הקבלי היהודי (גילגול) ובאמונות דרוזיות. עם זאת, בציבור החילוני-מרכזי והמדעי, הגישה ספקנית ברובה. התקשורת הישראלית מתייחסת לתחום בסקרנות, עם תוכניות טלוויזיה וראיונות שעוסקים בנושא, לרוב בגישה ספקנית אך לא מבטלת.

בין המטפלים הבולטים או המרכזים הפעילים בתחום בישראל ניתן למנות את ד"ר רפי רוזן (שהיה ממייסדי האיגוד הישראלי להיפנוזה), מרכזים לריפוי הוליסטי בתל אביב, בירושלים ובצפון, ומטפלים עצמאיים רבים הפעילים גם באינטרנט. פעילותם אינה מפוקחת על ידי גוף רפואי רשמי.

שיקולים חוקיים ואתיים

בהיעדר הכרה רשמית, העיסוק בהיפנוזה רגרסיבית בישראל אינו מוסדר בחקיקה ספציפית. עם זאת, מטפלים מחויבים לחוקי אתיקה כללים:

הסכמה מדעת: על המטפל להסביר באופן מלא את אופי הטיפול השנוי במחלוקת, את היעדר הבסיס המדעי שלו ואת הסיכונים האפשריים (כולל יצירת זיכרונות שווא).
גבולות הכשירות: מטפל שאינו פסיכולוג או פסיכיאטר מוסמך אסור שיאבחן או יטפל בהפרעות נפשיות קליניות.
פגיעות במצב היפנוטי: אחריות אתית כבדה מוטלת על המטפל להימנע מסוגסטיות מכשילות, מניצול רגשי או מיני של המטופל במצב הפגיע של טרנס.
טענות שווא: אסור למטפל להציג את השיטה כמוכחת מדעית או כרפואה מבוססת ראיות.

באופן כללי, האיגוד הישראלי להיפנוזה מדגיש את חשיבות ההכשרה הרחבה בהיפנותרפיה קלינית ואת הזהירות הנדרשת ביישום טכניקות רגרסיביות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

משרד הבריאות - היפנוזה - מידע רשמי על היפנוזה בישראל.
האגודה הישראלית להיפנוזה - אתר האיגוד המקצועי (בעברית).

קטגוריה:היפנוזה קטגוריה:גלגול נשמות קטגוריה:היפנוזה רגרסיבית